טריטוריה שכבר הייתה מיושבת בפרהיסטוריה, כפי שמעידים עקבות
שנמצאו באזורי הלונדאס, קונגו ומדבר נמיבה, רק אלפי שנים מאוחר
יותר, בתוך הפרוטו-היסטוריה, קיבלה עמים מאורגנים יותר. הראשונים
שהתיישבו היו הבושמנים - ציידים גדולים, בעלי קומה פיגמואידית
ובהירים וצבעם חום.
בתחילת המאה ה-6 לספירה, עמים מפותחים יותר, בצבע שחור,
שמבחינה טכנולוגית כבר היו בעידן המתכות, ביצעו את אחת ההגירות
הגדולות בהיסטוריה. היו הבאנטו שהגיעו מהצפון, כנראה מאזור
הרפובליקה הנוכחית של קמרון.
עמים אלה, בהגיעם לאנגולה, מצאו את הבושמנים וקבוצות אחרות
פרימיטיביות יותר, כפו עליהם בקלות את הטכנולוגיה שלהם בתחומי
המטלורגיה, הקרמיקה והחקלאות.
ההתיישבות של הבנטו התרחשה במשך מאות שנים, ויצרה קבוצות
שונות שיצרו קבוצות אתניות שנמשכות עד היום.
הפורטוגלים הגיעו ב-1482 וענגו על גדות נהר זאיר, בפיקודו של הנווט
דיוגו קאו. ממקום זה, הפורטוגלים החלו לכבוש לא רק את אנגולה,
אלא גם מקומות אחרים בחוף המערבי של אפריקה.
הקמתה של היחידה הפוליטית הגדולה הראשונה בשטח היתה
להיסטוריה עם ממלכת קונגו, עמה הקימו הפורטוגלים ברית. המושבה
הפורטוגלית של אנגולה נוצרה בשנת 1575 עם הגעתו של פאולו דיאס
דה נובאיס עם 100 משפחות של מתיישבים ו-400 חיילים. פאולו דיאס
דה נובאיס היה המושל הפורטוגלי הראשון שהגיע לאנגולה, אשר
פעולותיו העיקריות היו ניצול משאבי טבע וקידום סחר בעבדים
(עבדות) שיצר שוק נרחב.
משנת 1764 ואילך, מחברת עבדים, היא הפכה בהדרגה לחברה
העוסקת בייצור מה שהיא צרכה. בשנת 1850 לואנדה כבר הייתה עיר,
מלאה בחברות מסחריות ובשיתוף עם Benguela מיוצא שמן דקלים
ובוטנים, שעווה, גומי קופל, עץ, שנהב, כותנה, קפה וקקאו, בין
היתר.גם תירס, טבק, בשר מיובש וקמח קסאווה יתחילו לייצר במקום.
הבורגנות נולדה באנגולה.
עם זאת, בשנת 1836 בוטל סחר העבדים ובשנת 1844, נמלי אנגולה
נפתחו לספינות זרות. עם ועידת ברלין, פורטוגל מצאה את עצמה
מחוייבת לבצע את הכיבוש הטריטוריאלי של מושבותיה באופן מיידי.
השטח של Cabinda ,צפונית לנהר זאיר,תוענק גם לפורטוגל, הודות
ללגיטימיות של הסכם הפרוטקטורט של סימו-למבוקו, שנחתם בין מלכי
פורטוגל והנסיכים של Cabinda, בשנת 1885. לאחר יישום ארוך
ומסובך, סוף המאה XIX יציין את הארגון של ממשל קולוניאלי הקשור
ישירות לשטח ולעמים תחת השלטון. בכלכלה, האסטרטגיה
הקולוניאלית התבססה בחקלאות וביצוא חומרי גלם. הסחר בגומי
ובשנהב, בתוספת הכנסה ממסים שנלקחו מהאוכלוסייה, הניבה
הכנסה גדולה לליסבון. סיום המלוכה בפורטוגל ב-1910 ומצב בינלאומי
נוח הובילו לרפורמות החדשות בתחום האדמיניסטרטיבי, החקלאי
והחינוכי. ברמה הכלכלית, מתחילה הכריה האינטנסיבית של
היהלומים. DIAMANG (חברת היהלומים של אנגולה) נוסדה בשנת
1921, אם כי היא כבר פעלה מאז 1916 באזור לונדה.
פורטוגל כמדינה רצתה להתרחב דרך המושבה, אנגולה הפכה לאחד
המחוזות של פורטוגל (מחוז מעבר לים). המצב הנוכחי היה כנראה
רגוע.
בחלקו השני של המאה ה-20, השקט הזה יוטל בספק עם הופעתן של
התנועות הלאומיות הראשונות. מתחילה הקמתם של ארגונים פוליטיים
מפורשים יותר בשנות החמישים ואילך, שבאופן מאורגן גרמו לאנשים
להקשיב לצעקות שלהם. הם קידמו קמפיינים דיפלומטיים ברחבי
העולם, שאפו עצמאות. המעצמה הקולוניאלית, לעומת זאת, לא
התכוונה להיכנע להצעות של הכוחות הלאומנים, שגרמו להפעלת
סכסוכים מזוינים ישירים, "המאבק המזוין".
בלטו ב"קרב", ה-MPLA (התנועה העממית לשחרור אנגולה) שנוסדה
ב-1956,ה- FNLA (החזית הלאומית של לשחרור אנגולה), שמרדה
בשנת 1961 ו-UNITA (האיחוד הלאומי לעצמאות מוחלטת של אנגולה)
שנוסדה ב-1966.
לאחר שנים ארוכות של עימותים, המדינה השיגה עצמאות ב-11
בנובמבר 1975. לאחר 27 שנות עצמאות ו-41 מתחילת המאבק
המזוין, השלום לבסוף הושג ב-4 באפריל 2002 על ידי ההסכמים
שנחתמו בלואנה, מושיקו. 80,000 חיילי UNITA מניחים את נשקם
ומשתלבים בחברה האזרחית, בכוחות המזוינים של אנגולה ובמשטרה
הלאומית. UNITA נהפכה למפלגה פוליטית. הפיוס הלאומי ותהליך של
הפיתוח והשיקום הלאומי הם לראש המדינה, ז'וסה אדוארדו דוס
סנטוס, היעדים העיקריים של השלום שהושג לבסוף ב-2002, לאחר
שנים של מאבק ומשא ומתן.
מאז 1992, שנת הבחירות הכלליות הראשונות בדמוקרטיה
הרב-מפלגתית המתקיימת באנגולה, ה-MPLA יחד עם UNITA וכוחות
פוליטיים אחרים עם מושבים בפרלמנט, ניהלו בצורה מופתית את
השיקום של אחת המדינות עם עתיד הכי מבטיח מאפריקה. בחירות
חדשות נערכו בשנת 2008. ה-MPLA, שתמיד שלט מאז העצמאות,
ידע לשמור על הזהות הלאומית, ומתוכה יצאו את שלושת הנשיאים
הראשונים ששלטו עד כה במדינה.
ראשית , מייסד האומה האנגולני, ד"ר. אגוסטיניו נטו, אחריו המהנדס
חוסה אדוארדו דוס סנטוס אשר שבכניסתו לתפקיד ב-1979, היה
הנשיא הצעיר ביותר ביבשת, וכיום הנשיא ז'ואאו מנואל גונסאלבס
לורנסו. בזירה הבינלאומית, אנגולה
נתנה תמיכה חזקה ליוזמות המקדמות שלום ופתרון מחלוקות אזוריות
בעדפת הערוץ הדיפלומטי במניעת סכסוכים וקידום זכויות האדם